מכתב תגובה של יעקב פרנק מזיריטש לדברי אמנון אברמוביץ, אשר כתב כתבה נגד גולדה מאיר בחותם.
רשימתו ב"חותם" מ30 ביוני 1978
ההיסטוריה מתחילה בקייב
הנני פונה בבקשה לעורכת ''חותם", מיכל סנונית, להתנהג ברוח הזמן, דוגמת עורך
''הארץ'', מר שוקן, ששיפץ את יאיר קוטלר, למרות שהתנגדתי לכך קודם. אני נותן את
ההכשר לעורכת "חותם'' לסגנן בצורה עדינה את סגנונו של הח' אמנון אברמוביץ. אני
מתכות למאמרו ''הלם העבר'' ב''חותם'' ב9 ביוני ש''ז.
"...כי מראה שראתה ילדהגולדה בקייב היה הרבה יותר רלוואנטי במוצהר
בשיקוליה מאשר איזשהו נתון פוליטי עכשווי כזה או אחר...''. ההיסטוריה שלי, חבר אמנון
אברמוביץ, לא מתחילה בארץ, ולא מתחילה רק מיום הלידה כמו שלך, והארץ לא היתה
תוהוובוהו. קייב כבר היתה קיימת, ואגדה מספרת, כי בקייב שלטו שלושה יהודים:
ברודסקי אישהסוכר, ויסוצקי אישהתה שגם היום מתעסקת הפירסומת בו בגלל ב'
וידידנו טרוצקי. בין העיירה שלי ובין קייב המרחק לא היה רב, וההיסטוריה היהודית
קשורה הרבה בה. ההכרה הראשונה שלי עם קייב גיליתי בעיתון ''העולם", שנתון 1912
.1913 סופר בו על איזה יהודי בקייב, בשם מנדל מייליס, שנאשם ברצח ילד נוצרי כדי לאפות
מצות מדמו. משפטים מסוג זה לא זרים לנו, אבל משפט זה נערך ב3ו9ו, במאה שלנו.
בטרם יבשה הדיו על משפט בייליס, פרצה מלחמת העולם הראשונה, שמלבד שכול ויתמות
ואלמנות, הביאה עימה שוב רצח וביזה ובריחה של יהודים מעיר לעיר, הרס חייהם בערי
''אמא רוסיה''. וחתם את המלחמה פטליורא, מנהיג האוקראינים, בגל פרעות. אז, מובן, חבר
יקר אמנון, גם הלוחות של משפחת הילדהגולדה לא עמדו בהגנה על הנפש. עם פטליורא
זה הגיע זאב ז'בוטינסקי לאיזה הסכם. פרטים על הסכם זה תוכל למצוא בגנזך מצודת זאב
בת''א.
פטליורא לא כל כך מהר נשכח מתולדות היהודים. איזה שען בשם שלום שווארצבארד
הרגו בפאריס כנקמה על מות משפחתו והמוני היהודים. זה היה בשנת .1931 קשה מאוד
להינתק מהעבר, ח' אמנון.
בתוך קייב זאת היו גם חיים תרבותיים יהודיים ומפלגות. שם גר שלוםעליכם
תקופתמה, והוא אמר, שתפקידו לשמח את היהודים. כך היה כתוב על המציבה שלו. גם
אחדהעם גר שם והיה מזכירו של 'תה ויסוצקי'. וגם הוא כתב על העבר מאמר על איזה
משה... ועוד וז> שם בורוכוב בתוך הגאלריה היהודית המגוונת.
לא הרבה שנים עברו על המשטר הסובייטי, והנה עוד מלחמה עולמית. בשטח
הסובייטי הכבוש היה לכל עיר האושוויץ שלה. בקייב היה זה באבי יאר. קברם של רבבות
יהודים. עד היום לא ניתן ליהודים להניח פרחים עליו ולא לקיים אזכרה. עוד נפגשנו עם
יהודי אחד בקייב, שציין תקופה מיוחדת במינה, הוא איציק פפר. משורר ואחד העורכים של
''אייניק"ט'' מהוועד האנטיפאשיסטי היהודי. יחד עם מיכאליס נסע לארצותהברית
לבקש עזרת היהודים למלחמה בנאצים. אבל אחרי המלחמה נרצח עם יתר הסופרים ע"*
סטאלין, למרות שירההלל שלו ל,בן השמש'.
ואשר ל'ילדהגולדה' מקייב, היא הצליחה להגיע למילווקי בזמן, ומשם מהר לארץ
ישראל. והסיפור ידוע. היא חוזרת לקייב כשגרירת מדינת ישראל. כן, 'הלם העבר'.
זכותך, כמובן, ח' אמנון שתהיה לך אלרגיה לשם קייב. מה לעשות? אותה 'ילדהגולדה'
ממשיכה דרכה עד הגיעה לראשות הממשלה בזמן המלחמה המסוכנת ביותר. ואנו אז 01 ו
ק''מ מקאהיר, ולא להיפך. :
ולכן יש לה הזכות להגיד את דברה, להצביע בעד תיקוני גבול למטרות בטחון, גם על
פי כללי הדמוקראטיה נוסח החי אמנון, כשם שיש לו הזכות להתנגד לכך. אבל הפלגתו
לקייב ול'ילדהגולדה', לחסימת רחובות בקרשים, לביסוס התנגדותו משאירה אחריה לא
רק טעם רע, גרוע מזה. . ,
לא גימודה של קייב של אז יביא את השלום, ח' אמנון. לא הלעג לאותם היהודים,
שחסמו בקרשים את פגיעת הקוזאקים. אלה הם תוצאה ומקור לניכור ולתלישות.
ךן , קיבוץ מענית